טוב, אז ככה:

אתמול הגעתי ב 9:00, חשבתי לעצמי שאהיה עד הצהריים, אמשיך לעניינים אחרים ואחזור בערב.

השארתי את המחשב במשרד וחלון פתוח. כשעמדתי ללכת לענייני האחרים גיליתי שהשעה 1 אחר חצות.

מצאתי את עצמי עובדת בקבוצה שאת חלקה הכרתי, ושהתגבשה מהר מאוד לנבחרת של ממש. אנשים מדהימים אחד אחד.

המקום היחיד שנותר לי ללכת אליו בשעה שהרמתי את הראש,  הוא הביתה למיטה. זמן רב לקח לי להרדם כי חשבתי כל מיני מחשבות. בבוקר כשהתעוררתי חשבתי רק: איזה משוגעים !

כשהגעתי לעידן מצאתי את אחת המנהלות ישנה בבריכת הפופים, את כל הקבוצות עובדות בשיא המרץ,

למרות ארוחת הבוקר המפנקת, ואת כולם רעננים, טובי לב ובעיקר מחייכים.

אין מילים לתאר את החוויה המכוננת שתיתן את אותותיה עוד זמן רב. א

תמול והיום, רק עפו זרעים של חינוך לכל עבר, בשנים הבאות הם ימצאו את מקומם, ינבטו ויצמחו….

משתתפת בהאקתון