מונחים

מה זה STEM?

STEM הם ראשי תיבות של:   Math  Engineering Technology  Science, אך STEM הוא הרבה יותר מזה:

STEM הוא ההזדמנות לפתור את האתגרים הגדולים ביותר בעולם שלנו.

הוא ההזדמנות להיות מסוגל ליצור, לעצב וליישם כלים חדשניים.

STEM הוא גם מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, אך לא פחות מכך - חשיבה ואוריינות עיצובית, חשיבה חישובית, אמנות דיגיטלית, חקלאות ותחומים נוספים.

תפיסת החשיבה של STEM תביא להישגים הטובים ביותר כשהקהילה כולה תיקח עליה אחריות כחלק מאקוסיסטם שלם.

(מתוך STEM  כתפיסה מחשבתית, Teaching Institute for Excellence in STEM =  TIES)

 

איך זה נראה?

למידה המבוססת בין השאר, על התבוננות בכל תלמיד כלומד ייחודי בסגנון הלמידה המתאים לו ובקצב הדרוש לו, ערבוב בין מקצועות הלימוד, יצירת מוטיבציה ללמידה מתוך סקרנות ועניין ובעיקר - למידה המחוברת לעולם האמתי.

תפיסת הSTEM מסיטה את המיקוד של בית הספר מהעברת ידע בלבד לשילוב הידע עם פיתוח קשת של מיומנויות חשיבה, כושר המצאה ופתרון בעיות הנדרשות לאדם בן המאה ה21.

 

בתפיסת ה-STEM עובדים על התחומים הבאים:

Collaboration - שיתוף פעולה

Communication - תקשורת

Research - חקירה

Problems Solving - פתרון בעיות

Critical Thinking - חשיבה ביקורתית

Creativity - יצירתיות

מה זה STEMaianot?

תכנית STEMaianot מתאפשרת בעזרת תמיכתה הנדיבה של הפדרציה היהודית בקליבלנד במסגרת 'שותפות ביחד'.

בשנים האחרונות אנו עמלים על המפגש בין הילד, המורה והמרחב.

הבסיס להצלחת הקומה הנבנית כעת, היא היכולת לראות את הילד, את עולמו ומרחבי חייו. נמשיך לעבוד על הבסיס, לחזק אותו, ולהבנות את הרצף שבין תפיסה זו לבין הבניית למידה המאפשרת זאת ומציבה אתגרי למידה חדשים.

כקומה נוספת לתהליך זה המכונה "עמק חינוך", בשיתוף משרד החינוך, ובליווי רשת 'דרכא', בנינו את אבני היסוד

של STEMaianot.

 

שנת הפעילות הראשונה הוקדשה ללימוד הנושא ע"י צוות מורחב, למיפוי הקיים, החסר והרצוי,

ולתכנון תהליכי העבודה והמשאבים הנדרשים.

הצוות חקר את הנושא ואת המתחדש בו בארץ ובעולם, קרא מחקרים,

נפגש עם אנשי מקצוע מגוונים ואף נסע לקליבלנד.  

 

במאי 2018 התקיים האקתון בנושא שילוב תפיסת ה- STEM במערכות החינוך בעמק בשנים הבאות.

האקתון ארך 27 שעות והשתתפו בו כ- 120 איש.

70% אנשי חינוך, והשאר- חוקרים בתחומים שונים, מהנדסים, אנשי הייטק,

תיירות ותעשייה ועוד. תוצרי ההאקתון, יחד עם מסקנות תהליך הלמידה שימשו כבסיס לכתיבת התכנית לשנה הבאה.

אינטרדיסציפלינריות -   להסבר ודוגמאות לחץ כאן

למידה מבוססת מקום להסבר ודוגמאות לחץ כאן

FAB LAB פאב לאב -        להסבר ודוגמאות לחץ כאן

פרסונליזציה  -                להסבר ודוגמאות לחץ כאן

תלמיד יצרן  -                  להסבר ודוגמאות לחץ כאן

growth mindset  -     להסבר ודוגמאות לחץ כאן

למידה מבוססת בעיות (Problem Based Learning):

שיטת הלמידה המבוססת על פתרון בעיות, מוצגת לתלמידים בעיה מורכבת, אותנטית ורלוונטיות לעולמם, בלא רמזים ובלא הכוונה לפתרון.

בניגוד ללמידה מבוססת פרויקטים, שבה יש הכוונה לסוג התוצר כבר מראשית התהליך, בשיטה של למידה מבוססת בעיות, הבעיה המוצגת אינה מובנית ופתרונה אינו ידוע ללומדים. התלמידים נדרשים לנתח את הבעיה ואת נסיבותיה, להעלות רעיונות לפתרונה, לבחון לעומק כל רעיון, לבחור את הפתרונות המתאימים ביותר ולהתוות תכנית לתהליך הפתרון ולהערכתו. מדובר בלמידה פעילה ועצמאית שבה הלומדים מעורבים מבחינה רגשית וקוגניטיבית וחשים בעלות על תהליך הלמידה שלהם.

 

 

למידה לקראת שליטה ומומחיות בחומר (Mastery) :

שיטת למידה/הוראה שבה כל יחידת לימוד מחולקת ליחידות תוכן קטנות יותר (כאשר לכל יחידת תוכן מצומצמת כזאת יש קריטריונים לבדיקת הידע/ההבנה). לאחר כל יחידת תוכן, המורה בוחן את השליטה של התלמיד בחומר. אם התלמיד רכש שליטה בחומר (ידע של 80%-90%),  הוא ממשיך ליחידת התוכן הבא. אם לא, אזי הוא מקבל עזרה/תגבור עד שהוא רוכש שליטה בחומר. הדגש הוא על השליטה בחומר/הבנת החומר תוך מיקוד בהבדל בין תלמיד לתלמיד מבחינת זמן הלמידה/ההוראה הנדרש.

 

פרויקט אבן ראשה (פרויקט שיא – Capstone) :

פרויקט  חקר מורכב, שבשיאו על התלמידים להציג מוצר סופי. התלמידים מתבקשים לערוך חקר בנושא מסויים, לבצע תצפיות מדעיות, ראיונות, לחקור בכל דרך ולנהל תיק ממצאים או תוצאות, וגם ליצור מוצר סופי המדגים את תהליך הלמידה שלהם או המסקנות (מאמר, סרט קצר, או מצגת), ולתת מצגת בעל פה על הפרויקט לפאנל של מורים, מומחים, וחברי הקהילה, אשר מעריכים באופן קולקטיבי את המוצר. הפרויקט נועד בדרך כלל לעודד את התלמידים לחשוב בצורה ביקורתית, לפתור בעיות מאתגרות ולפתח מיומנויות כגון תקשורת בע"פ, , מיומנויות חקר, אוריינות מדיה, עבודת צוות, תכנון וכד'.

 

למידה אותנטית:

למידה אותנטית היא גישת הוראה המאפשרת לתלמיד לחקור, לדון, לפתור בעיות מסובכות ולהבנות באופן משמעותי מושגים ויחסים בהקשרים, אשר מערבים בעיות בחיי היומיום ותוכניות רלוונטיות ללמידה. למידה אותנטית מתייחסת למגוון רחב של טכניקות חינוך והוראה, המקשרות את החומר הלימודי שמלמדים בבית הספר לבעיות, לסוגיות ויישומים בחיים האמיתיים. הרעיון היסודי הוא, כי תלמידים נוטים להתעניין יותר במה שהם לומדים, ולהיות בעלי מוטיבציה  גבוהה ללמוד מושגים ומיומנויות חדשים, אם מה שהם לומדים מהקשרים בחיים האמיתיים שניתנים ליישום בחייהם מחוץ לבית הספר.  

 

דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset):

גישה המאמצת את  האמונה ביכולת לצמוח ולהשתפר תוך השקעת מאמץ . גישה זו גורסת שיכולות ואינטליגנציה הם ברי פיתוח וצמיחה ושאנשים שמצטיינים בתחום מסוים, הגיעו לרמת ההצטיינות כי הם פיתחו את היכולת הזאת על ידי מאמץ רב ועבודה קשה. האמונה שלהם גורסת שלאדם יש אפשרות להשתפר ולהצטיין. כל אחד יכול ללמוד, להתפתח ולהתקדם. אמונה זו יוצרת תשוקה ללמידה, להתפתחות, להתגברות על חסרונות במקום להסתיר אותם, לאתגרים. זאת לעומת דפוס חשיבה מקובע שבו האמונה היא שיכולות ואינטליגנציה קבועים מראש ולא ניתן לשנותם .

 

למידה מבוססת מקום:

למידה שרואה במקום מסויים מסגרת ללמידה רב-תחומית, כאשר כל תחום דעת מוסיף ידע ונקודת מבט שונה על המקום. הלמידה נעשית בתהליכי חקר (תצפיות, ביקורים במקום, שאילת שאלות, חיפוש מידע רלוונטי מתוך מקורות מידע שונים, צילומים ועוד) והידע נבנה ע"י למידה עצמית, תוך הנחיית המורה ומשוב עמיתים. בסיום הלמידה, מתקיים יום שיא להצגת הלמידה. האחריות ללמידה היא של התלמיד – הוא חוקר, יוצר ומשתף ואילו המורה הוא שותף לתהליך (מלווה, מאפשר, דורש, מאתגר, נותן משוב ומאפשר הצלחות). השימוש המושכל בטכנולוגיה מאפשר למידה שיתופית.

 

חשיבה חישובית (Computational Thinking):

שם כולל לתהליכי החשיבה שמעורבים בניסוח בעיה וניסוח פתרונות עבור הבעיה, באופן שמחשב (אנושי או ממוכן) יוכל לבצע את הפתרונות באופן אפקטיבי.  חשיבה חישובית הוא תהליך של פתרון בעיות שיש לו את המאפיינים הבאים (אבל אינו מוגבל להם) :

·   ניסוח בעיות באופן שניתן להיעזר במחשב ובכלים אחרים כדי לפתור אותם.

·   ארגון וניתוח של המידע באופן לוגי.

·   ייצוג המידע באמצעות הפשטות כגון מודלים והדמיות.

·   אוטומציה של הפתרונות באמצעות חשיבה אלגוריתמית (סדרה של צעדים).

·   זיהוי, ניתוח ויישום פתרונות אפשריים במטרה להשיג את השילוב היעיל והאפקטיבי ביותר של פעולות ומשאבים.

·   הכללת ויישום תהליך הפתרון למגוון רחב של בעיות.

 

חשיבה עיצובית (Design Thinking):

חשיבה עיצובית התפתחה להגדרה של שילוב אמפתיה להקשר של בעיה, יצירתיות בהפקת תובנות ופתרונות, ורציונליות בניתוח והתאמה של מגוון פתרונות אל ההקשר של הבעיה. המטרה של חשיבה עיצובית היא "אסטרטגיה עסקית של התאמת פתרונות טכנולוגיים אפשריים לצרכיהם של אנשים". הוראת חשיבה עיצובית מבוססת על הוראת הדרך לגשת אל פתרון מוצלח לבעיות מורכבות ורב-ממדיות, על לימוד מתודות אפקטיביות של רעיונאות, בחירה וביצוע של פתרונות, באמצעותן אנשים בודדים, ארגונים ועסקים יוכלו לשפר את תהליכיהם ומיומנויותיהם בפתרון בעיות.

עקרונות  STEMaianot?

1. הלמידה* היא לשם הנהגת עולם מתוקן וערכי, מתוך תחושת שייכות ואחריות חברתית .
2. כולם יכולים,  is for all STEMainaot.
3. צריך כפר שלם כדי לגדל ילד: האחריות לחינוך הילדים היא של ההורים, בשותפות הקהילה ואנשי החינוך, היוצרים יחד אקוסיסטם. 
4. הלומד והמלמד מעורבים בעיצוב תהליכי הלמידה מתוך תשוקה, אחריות, סקרנות ובחירה.
5. אנשי החינוך הם קהילה לומדת, מתפתחת ועדכנית.
6. קשר אישי ורווחה רגשית הם מצע ללמידה.
7. אמון, שיתופי פעולה וקשרים בין אנשים – הם בסיס להצלחה בלמידה ובתהליכים חינוכיים וקהילתיים.
8. ילד הוא עולם שלם ולכן הלמידה מתרחשת בכל מקום, בכל דרך ובכל זמן ביממה. 
9. למידה דרך פתרון בעיות טומנת בחובה את המוכנות להתנסות, לטעות וליהנות מהדרך. 

 

* הלמידה כוללת חתירה למצוינות אישית בתחומי דעת מגוונים, פיתוח כישורי חיים והעמקה בתהליכי שאילת שאלות, חקר ומומחיות.